בודקים פרק אחר פרק
בדיקה אחת ב-Textumi מקבלת עד 12,000 תווים. בדרך כלל זה תת-פרק או כמה עמודים, לא פרק שלם, ולכן מחלקים את העבודה לפי המבנה שלה ובודקים חלק אחד בכל פעם.
כל בדיקה צריכה להיות קטע רציף של פרוזה שכתבתם בעצמכם. חלק שטיעון עובר לאורכו נותן תוצאה מועילה הרבה יותר מעמוד שנקטע באמצע משפט.
משאירים בחוץ כל מה שאינו פרוזה שלכם:
- את רשימת המקורות, הביבליוגרפיה והערות שוליים שרק מפנות למקורות;
- ציטוטים ישירים, במיוחד ציטוטי בלוק ארוכים של מחברים אחרים;
- טבלאות, נוסחאות, קטעי קוד וכיתובים של איורים;
- את דף השער, תוכן העניינים, התודות ונספחים של נתונים גולמיים.
ציטוטים נושאים סגנון של מישהו אחר, ורשימות מקורות שבלוניות מעצם טבען. שניהם מעוותים את התוצאה בלי לומר לכם שום דבר על הכתיבה שלכם.
כדאי להתחיל בחלקים שאתם הכי פחות בטוחים בהם. המבוא וסקירת הספרות הם בדרך כלל החלקים השבלוניים ביותר בכל עבודת גמר, ולכן שם הסיכוי לסימון הוא הגבוה ביותר.
מייבאים את הקובץ במקום להעתיק
בסביבת העבודה באתר אפשר לייבא קובץ במקום להדביק טקסט: DOCX, PDF, ODT, RTF, TXT או MD, עד 10 MB. Textumi מחלץ את הטקסט מהקובץ, והקובץ עצמו לא נשמר.
קובץ PDF צריך שכבת טקסט. בעבודה סרוקה בלי שכבה כזאת אין טקסט לחלץ. לעמוד בודד שיש לכם רק על נייר, סביבת העבודה יכולה במקום זה לזהות את הטקסט בתמונה בפורמט PNG או JPEG.
עבודת גמר מיובאת ארוכה בדרך כלל ממה שבדיקה אחת מאפשרת. משאירים את החלק שרוצים לבדוק, מוחקים את השאר וחוזרים על כך עם החלק הבא.
אם אתם כותבים ב-Word או ב-Google Docs, אפשר גם לשמור כל פרק כקובץ DOCX נפרד. כך כל תוצאה שייכת בבירור לפרק אחד, וקל יותר לחזור ולתקן.
מה עושים עם קטעים שסומנו
קודם קוראים את התווית, ואחר כך את הקטעים המסומנים. Textumi מגדיר את התוצאה באחת מחמש תוויות, מ"נכתב בידי אדם" ועד "נוצר ב-AI", ומסמן עד שלוש פסקאות של 50 מילים ומעלה שהשפיעו עליה הכי הרבה.
סימון על כתיבה שלכם אינו פסק דין. פרוזה אקדמית היא רשמית ושגרתית, וזה בדיוק סוג הכתיבה שגלאים טועים בו הכי הרבה, במיוחד כשהיא כתובה בשפה שנייה.
- קוראים את הפסקה המסומנת בקול ושואלים אם היא אומרת משהו ספציפי או רק חוזרת על המובן מאליו.
- מחליפים אמירות כלליות בחומר שלכם: הממצא המדויק, המקור שעליו הסתמכתם, הסיבה שבחרתם בשיטה שלכם.
- מוחקים מעברים שחוקים ומילוי שלא הייתם משתמשים בהם אף פעם כשאתם מסבירים את הנקודה למנחה.
- שומרים את הגרסה הקודמת של הפסקה, כדי שהטיוטות עדיין יראו איך הטקסט התפתח.
לא משכתבים פסקה ברורה ונכונה רק כדי להזיז תווית. גלאי אחר עשוי לקרוא את אותו טקסט אחרת, ומרדף אחרי ציון יכול לפגוע בעבודה.
אם כלי AI עזרו בחלקים מהעבודה, בודקים מה האוניברסיטה מתירה ומגלים את העזרה הזאת בדרך שהיא מבקשת. ניסוח מחדש של טקסט בכלי כלשהו, כולל ה-Humanizer, לא משנה מאיפה הטקסט הגיע.
שומרים תיעוד של אופן הכתיבה
אם העבודה שלכם תעורר אי פעם שאלות, לתיעוד העבודה יהיה משקל רב בהרבה מכל תוצאה של גלאי, גבוהה או נמוכה. כדאי להתחיל לשמור אותו כבר מהטיוטה הראשונה.
- כותבים בעורך ששומר היסטוריית גרסאות, כמו Word עם שמירה אוטומטית או Google Docs, וממשיכים לעבוד באותו מסמך.
- שומרים את ראשי הפרקים, הרשימות, הנתונים, הטיוטות הגולמיות וההערות שקיבלתם מהמנחה.
- שומרים רשימה של המקורות עם התאריכים שבהם קראתם אותם, יחד עם הקבצים או הרשימות שהכנתם מהם.
- אם השתמשתם בכלי AI בדרכים מותרות, שומרים את הבקשות (הפרומפטים) ואת התשובות ורושמים מה עשיתם איתן.
קשה להתווכח עם היסטוריה שמראה איך העבודה גדלה לאורך חודשים, עם קיצוצים, תיקונים ומשוב.
הכללים של האוניברסיטה קודמים לכול
אוניברסיטאות שונות זו מזו במה שהן מתירות, בשאלה אם הן מריצות בדיקות AI בעצמן ובמה שהן מבקשות להצהיר. רבות מבקשות הצהרה חתומה שכתבתם את העבודה בעצמכם, וחלקן מבקשות לפרט כל כלי AI שהשתמשתם בו.
קראו את תקנון הבחינות של הפקולטה ואת ההנחיות לגבי AI לפני שמתחילים לכתוב, ושאלו את המנחה על כל דבר לא ברור, רצוי בכתב.
הבדיקה של האוניברסיטה עשויה להשתמש בכלי אחר עם סף משלו. תוצאה ב-Textumi לא חוזה מה תציג מערכת אחרת, ואף אחת מהתוצאות לא מוכיחה מי כתב את הטקסט.
Textumi אינו כלי לבדיקת העתקות. הוא מעריך אם הניסוח דומה לכתיבה של AI; הוא לא משווה את הטקסט שלכם למקורות שפורסמו או לעבודות גמר אחרות.
היסטוריה ופרטיות של עבודת הגמר
טקסטים שנשלחים ותוצאות נשמרים מוצפנים. הזיהוי רץ על המודלים ועל משאבי המחשוב של Textumi עצמו, ולכן הטקסט שאתם בודקים לא נשלח לספק AI חיצוני.
במסלולים אישי ומקצועי כל בדיקה נשמרת בהיסטוריה הפרטית שלכם 30 יום, ואפשר למחוק אותה קודם. בשאר המסלולים אפשר לפתוח תוצאה במשך כשעה אחרי שהיא מוכנה, ולכן כדאי להעתיק כל מה שרוצים לשמור: אחר כך היא כבר לא זמינה לכם, והיא נמחקת תוך 7 ימים. עד אז היא נשמרת מוצפנת, ורק מנהלי המערכת של Textumi יכולים לפתוח אותה, לצורכי תמיכה ומניעת שימוש לרעה.
Textumi לא משווה את עבודת הגמר שלכם לעבודות של אחרים, לא משתף את הבדיקות שלכם עם אוניברסיטאות ולא מוסיף את הכתיבה שלכם באופן אוטומטי למאגרי אימון משותפים.
שאלות נפוצות
כמה מעבודת הגמר אפשר לבדוק בבת אחת?
בדיקה אחת מקבלת עד 12,000 תווים, שזה בדרך כלל תת-פרק או כמה עמודים. בודקים את העבודה חלק אחר חלק, לפי המבנה שלה, ומשאירים בחוץ את המקורות, הציטוטים הארוכים והטבלאות. חלק שלם של פרוזה רציפה נותן תוצאה מועילה הרבה יותר מעמוד אקראי אחד.
כדאי לכלול ציטוטים ואת הביבליוגרפיה?
לא. ציטוטים נכתבו בידי אנשים אחרים, ורשימת מקורות עוקבת אחרי פורמט קבוע, ולכן שניהם מעוותים את התוצאה בלי לומר לכם שום דבר על הכתיבה שלכם. בודקים רק את הפרוזה שלכם. אם בפסקה שלכם יש ציטוט קצר, אפשר להשאיר אותו.
אפשר לבדוק את עבודת הגמר בלי חשבון?
אפשר לנסות פסקה. בלי חשבון הגלאי מקבל טקסטים של 5 עד 250 מילים, עד שלוש בדיקות ביום, ומציג את התווית. לחלקים שלמים של עד 12,000 תווים, לייבוא קבצים ולקטעים המסומנים צריך חשבון.
האם האוניברסיטה תראה שבדקתי את העבודה ב-Textumi?
לא. Textumi לא משתף את הבדיקות שלכם עם אוניברסיטאות ולא מוסיף את הטקסט שלכם לשום מאגר משותף. במסלולים אישי ומקצועי הבדיקות נשמרות בהיסטוריה הפרטית שלכם 30 יום, ואפשר למחוק אותן קודם. בשאר המסלולים אפשר לפתוח תוצאה במשך כשעה אחרי שהיא מוכנה; אחר כך היא כבר לא זמינה לכם, והיא נמחקת תוך 7 ימים. עד אז היא נשמרת מוצפנת, ורק מנהלי המערכת של Textumi יכולים לפתוח אותה, לצורכי תמיכה ומניעת שימוש לרעה.
עבודת הגמר שלי סומנה כ-AI. מה עכשיו?
אין סיבה לפאניקה: כתיבה אקדמית רשמית היא מסוגי הטקסט שגלאי AI טועים בהם הכי הרבה. קוראים את הקטעים המסומנים, הופכים משפטים מעורפלים לספציפיים יותר אם זה עוזר, ושומרים את הטיוטות ואת היסטוריית הגרסאות. אם האוניברסיטה מביעה חשש, שואלים באיזה כלי השתמשו ומציגים תיעוד של האופן שבו העבודה התפתחה.
האם Textumi בודק גם העתקות?
לא. Textumi מעריך אם הניסוח של טקסט דומה לכתיבה של AI. הוא לא משווה את עבודת הגמר שלכם למאמרים שפורסמו, לאתרים או לעבודות אחרות, ולכן הוא לא יכול למצוא קטעים מועתקים או ציטוטים בלי מקור. לשם כך משתמשים בבדיקת ההעתקות שהאוניברסיטה מספקת או ממליצה עליה.
אפשר לבדוק עבודת גמר שאינה באנגלית?
כן. הגלאי קורא שפות רבות, ואנגלית ואוקראינית נבדקו בצורה היסודית ביותר. הגלאים לשפות האחרות אומנו ונבדקו על אוסף טקסטים קטן יותר (בעיקר פרוזה מ-Wikimedia), ולכן קטע ארוך יותר ייתן תוצאה יציבה יותר. כדאי לקרוא תוצאה לא חד-משמעית בשפות האלה בזהירות רבה יותר.